מדרש ארצישראלי
דף הבית / בראשית רבה / פרשת בראשית

בראשית רבה · פרשה ח

הפרשה במקרא · בראשית א, כד–לאפרשה פתוחה

כד וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים תּוֹצֵ֨א הָאָ֜רֶץ נֶ֤פֶשׁ חַיָּה֙ לְמִינָ֔הּ בְּהֵמָ֥ה וָרֶ֛מֶשׂ וְחַֽיְתוֹ־אֶ֖רֶץ לְמִינָ֑הּ וַֽיְהִי־כֵֽן׃ כה וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִים֩ אֶת־חַיַּ֨ת הָאָ֜רֶץ לְמִינָ֗הּ וְאֶת־הַבְּהֵמָה֙ לְמִינָ֔הּ וְאֵ֛ת כׇּל־רֶ֥מֶשׂ הָֽאֲדָמָ֖ה לְמִינֵ֑הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃ כו וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים נַֽעֲשֶׂ֥ה אָדָ֛ם בְּצַלְמֵ֖נוּ כִּדְמוּתֵ֑נוּ וְיִרְדּוּ֩ בִדְגַ֨ת הַיָּ֜ם וּבְע֣וֹף הַשָּׁמַ֗יִם וּבַבְּהֵמָה֙ וּבְכׇל־הָאָ֔רֶץ וּבְכׇל־הָרֶ֖מֶשׂ הָֽרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָֽרֶץ׃ כז וַיִּבְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ אֶת־הָֽאָדָם֙ בְּצַלְמ֔וֹ בְּצֶ֥לֶם אֱלֹהִ֖ים בָּרָ֣א אֹת֑וֹ זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה בָּרָ֥א אֹתָֽם׃ כח וַיְבָ֣רֶךְ אֹתָם֮ אֱלֹהִים֒ וַיֹּ֨אמֶר לָהֶ֜ם אֱלֹהִ֗ים פְּר֥וּ וּרְב֛וּ וּמִלְא֥וּ אֶת־הָאָ֖רֶץ וְכִבְשֻׁ֑הָ וּרְד֞וּ בִּדְגַ֤ת הַיָּם֙ וּבְע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וּבְכׇל־חַיָּ֖ה הָֽרֹמֶ֥שֶׂת עַל־הָאָֽרֶץ׃ כט וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים הִנֵּה֩ נָתַ֨תִּי לָכֶ֜ם אֶת־כׇּל־עֵ֣שֶׂב ׀ זֹרֵ֣עַ זֶ֗רַע אֲשֶׁר֙ עַל־פְּנֵ֣י כׇל־הָאָ֔רֶץ וְאֶת־כׇּל־הָעֵ֛ץ אֲשֶׁר־בּ֥וֹ פְרִי־עֵ֖ץ זֹרֵ֣עַ זָ֑רַע לָכֶ֥ם יִֽהְיֶ֖ה לְאׇכְלָֽה׃ ל וּֽלְכׇל־חַיַּ֣ת הָ֠אָ֠רֶץ וּלְכׇל־ע֨וֹף הַשָּׁמַ֜יִם וּלְכֹ֣ל ׀ רוֹמֵ֣שׂ עַל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁר־בּוֹ֙ נֶ֣פֶשׁ חַיָּ֔ה אֶת־כׇּל־יֶ֥רֶק עֵ֖שֶׂב לְאׇכְלָ֑ה וַֽיְהִי־כֵֽן׃ לא וַיַּ֤רְא אֱלֹהִים֙ אֶת־כׇּל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וְהִנֵּה־ט֖וֹב מְאֹ֑ד וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם הַשִּׁשִּֽׁי׃ {פ}

המדרש שלפניך דורש בעיקר את בראשית א, כו–לא (מודגשים).

הנוסח, הפיסוק, הניקוד וההסברים שבסוגריים הוכנו בסיוע בינה מלאכותית, על בסיס דפוס וילנא ולאור המפרשים, ועדיין לא עברו עריכה אנושית. ייתכנו בהם טעויות.

פרשה ח · 13 סעיפים

אויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו

וַיֹּאמֶר אֱ־לֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ –

רַבִּי יוֹחָנָן פָּתַח: אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי [וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה] (תהלים קלט, ה).

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אִם זָכָה אָדָם, אוֹכֵל שְׁנֵי עוֹלָמוֹת (נהנה מהעולם הזה ומהעולם הבא), שֶׁנֶּאֱמַר: אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי (שם), וְאִם לָאו, הוּא בָּא לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה (שם), כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (כמו שאתה אומר): כַּפְּךָ מֵעָלַי הַרְחַק (איוב יג, כא).

אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר: בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן, אַנְדְּרוֹגִינוֹס (זכר ונקבה יחד) בְּרָאוֹ, הָדָא הוּא דִּכְתִיב (זהו שכתוב): זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם (בראשית ה, ב).

אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן: בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן, דְּיוּ פַּרְצוּפִים (שני פרצופים) בְּרָאוֹ, וְנִסְּרוֹ וַעֲשָׂאוֹ גַּבִּים (שני גבים), גַּב לְכָאן (לזכר) וְגַב לְכָאן (לנקבה).

אֲתִיבוּן לֵיהּ (הקשו לו): וְהָכְתִיב (והרי כתוב): וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו (בראשית ב, כא)?

אֲמַר לְהוֹן (אמר להם רבי שמואל בר נחמן): מִתְּרֵין סִטְרוֹהִי (אחד משני צדדיו), הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (כמו שאתה אומר): וּלְצֶלַע הַמִּשְׁכָּן (שמות כו, כ), דִּמְתַרְגְּמִינַן (שמתרגמים): וְלִסְטַר מַשְׁכְּנָא (ולצד המשכן).

רַבִּי תַּנְחוּמָא בְּשֵׁם רַבִּי בְּנָיָה וְרַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר: בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן גֹּלֶם (גוף שלא נגמרה צורתו) בְּרָאוֹ, וְהָיָה מוּטָל מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, הָדָא הוּא דִּכְתִיב (זהו שכתוב): גָּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ (תהלים קלט, טז).

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר נְחֶמְיָה וְרַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר: מְלֹא כָל הָעוֹלָם בְּרָאוֹ.

מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: אָחוֹר (מערב) וָקֶדֶם (מזרח) צַרְתָּנִי (שם, ה).

מִצָּפוֹן לַדָּרוֹם מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם (דברים ד, לב).

וּמִנַּיִן אַף בַּחֲלָלוֹ שֶׁל עוֹלָם (שמילא גם את גובה העולם)? שֶׁנֶּאֱמַר: וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה (תהלים קלט, ה).

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אָחוֹר לְמַעֲשֵׂה יוֹם הָאַחֲרוֹן (גופו נברא אחרון למעשי היום השישי), וָקֶדֶם לְמַעֲשֵׂה יוֹם הָאַחֲרוֹן (ונפשו נבראה ראשונה למעשי היום השישי).

הוּא דַעְתֵּיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר (זוהי שיטתו של רבי אלעזר), דְּאָמַר (שאמר) רַבִּי אֶלְעָזָר: תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ (בראשית א, כד) – זֶה רוּחוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן.

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: אָחוֹר לְמַעֲשֵׂה יוֹם הָאַחֲרוֹן (גופו נברא אחרון למעשי היום השישי), וָקֶדֶם לְמַעֲשֵׂה יוֹם הָרִאשׁוֹן (ורוחו קדמה למעשי היום הראשון).

הוּא דַעְתֵּיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ (זוהי שיטתו של רבי שמעון בן לקיש), דְּאָמַר (שאמר) רֵישׁ לָקִישׁ: וְרוּחַ אֱ־לֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם (שם, ב) – זֶה רוּחוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, הֵיךְ מָה דְּאַתְּ אָמַר (כמו שאתה אומר): וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה' (ישעיה יא, ב).

אִם זָכָה אָדָם אוֹמְרִים לוֹ: אַתָּה קָדַמְתָּ לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, וְאִם לָאו אוֹמְרִים לוֹ: זְבוּב קְדָמְךָ, יַתּוּשׁ קְדָמְךָ, שִׁלְשׁוּל (תולעת) זֶה קְדָמְךָ.

אָמַר רַב נַחְמָן: אָחוֹר לְכָל הַמַּעֲשִׂים, וָקֶדֶם לְכָל עֳנָשִׁין (אחרון לכל מעשי בראשית, וראשון לכל העונשים).

אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל: אַף בְּקִלּוּס (בשבח) אֵינוֹ בָּא אֶלָּא בָּאַחֲרוֹנָה, הָדָא הוּא דִּכְתִיב (זהו שכתוב): הַלְלוּ אֶת ה' מִן הַשָּׁמַיִם (תהלים קמח, א), וְאוֹמֵר כָּל הַפָּרָשָׁה, וְאַחַר כָּךְ: הַלְלוּ אֶת ה' מִן הָאָרֶץ (שם, ז), וְאוֹמֵר כָּל הַפָּרָשָׁה, וְאַחַר כָּךְ אוֹמֵר: מַלְכֵי אֶרֶץ וְכָל לְאֻמִּים (שם, יא), בַּחוּרִים וְגַם בְּתוּלוֹת (שם, יב).

אָמַר רַבִּי שִׂמְלָאי: כְּשֵׁם שֶׁקִּלּוּסוֹ (ששבחו של האדם) אֵינָהּ אֶלָּא אַחַר בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף, כָּךְ בְּרִיָּתוֹ (בריאתו) אֵינָהּ אֶלָּא אַחַר בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף. מַה טַּעְמֵיהּ (מה טעמו)? שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר אֱ־לֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם (בראשית א, כ), וְאַחַר כָּךְ: וַיֹּאמֶר אֱ־לֹהִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ (שם, כד), וְאַחַר כָּךְ: וַיֹּאמֶר אֱ־לֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם.

ברב חמא בר חנינא פתח הזאת…

רַב חָמָא בַּר חֲנִינָא פָּתַח: הֲזֹאת יָדַעְתָּ מִנִּי [עַד מִנִּי שִׂים אָדָם עֲלֵי אָרֶץ] (איוב כ, ד).

אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא: מָשָׁל לִמְדִינָה (לעיר) שֶׁהָיְתָה מִסְתַּפֶּקֶת מִן הַחַמָּרִין (מקבלת את צורכי מזונה ממובילי התבואה על חמורים), וְהָיוּ שׁוֹאֲלִין אֵלּוּ לְאֵלּוּ (החמרים הנכנסים את היוצאים): מַה שִּׁבָּרוֹן (מה שער התבואה) נַעֲשָׂה בַּמְּדִינָה (בעיר) הַיּוֹם?

שֶׁל שִׁשִּׁי (החמרים שבאו ביום השישי) הָיוּ שׁוֹאֲלִין שֶׁל חֲמִישִׁי (את אלה שהיו שם ביום החמישי), וְשֶׁל חֲמִישִׁי שֶׁל רְבִיעִי, וְשֶׁל רְבִיעִי שֶׁל שְׁלִישִׁי, וְשֶׁל שְׁלִישִׁי שֶׁל שֵׁנִי, וְשֶׁל שֵׁנִי שֶׁל רִאשׁוֹן.

וְשֶׁל רִאשׁוֹן לְמִי הָיָה לוֹ לִשְׁאֹל? וְלֹא (האם לא) לִבְנֵי הַמְּדִינָה (העיר) שֶׁהָיוּ עֲסוּקִין בְּדִימוּסָהּ שֶׁל מְדִינָה (בסדרי העיר)?

אַף כָּאן, כָּל מַעֲשֶׂה שֶׁל כָּל יוֹם וָיוֹם הָיוּ שׁוֹאֲלִין אֵלּוּ לָאֵלּוּ: מַה בְּרִיּוֹת בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּכֶם הַיּוֹם? שֶׁל שִׁשִּׁי שׁוֹאֵל שֶׁל חֲמִישִׁי (וכן הלאה) עַד לָרִאשׁוֹן. (ושל ראשון) לְמִי הָיוּ שׁוֹאֲלִין? לֹא (האם לא) לַתּוֹרָה שֶׁקָּדְמָה לִבְרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם?

דְּאָמַר (שאמר) רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: שְׁנֵי אֲלָפִים שָׁנָה קָדְמָה הַתּוֹרָה לִבְרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם, הָדָא הוּא דִּכְתִיב (זהו שכתוב): וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן [וָאֶהְיֶה שַׁעֲשׁוּעִים יוֹם יוֹם] (משלי ח, ל), וְיוֹמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלֶף שָׁנִים, דִּכְתִיב (שכתוב): כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל (תהלים צ, ד).

הֱוֵי (על זה נאמר): הֲזֹאת יָדַעְתָּ מִנִּי עַד (איוב כ, ד) – הַתּוֹרָה (הנקראת 'זאת') יוֹדַעַת מַה קֹּדֶם (מה היה קודם) לִבְרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲבָל אַתָּה אֵין לְךָ עֵסֶק לִדְרֹשׁ אֶלָּא מִנִּי שִׂים אָדָם עֲלֵי אָרֶץ (שם).

רַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם בֶּן סִירָא אָמַר: בְּגָדוֹל מִמְּךָ אַל תִּדְרֹשׁ, בְּחָזָק מִמְּךָ בַּל (אל) תַּחְקֹר, בְּמֻפְלָא (בנעלם) מִמְּךָ בַּל (אל) תֵּדָע, בִּמְכֻסֶּה מִמְּךָ אַל תִּשְׁאַל, בַּמֶּה שֶׁהֻרְשֵׁיתָ (שהותר לך) הִתְבּוֹנֵן, וְאֵין לְךָ עֵסֶק בְּנִסְתָּרוֹת.

גויאמר אלהים נעשה אדם במי נמלך…

וַיֹּאמֶר אֱ־לֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם – בְּמִי נִמְלַךְ (התייעץ)?

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר: בִּמְלֶאכֶת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ נִמְלַךְ (התייעץ). מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי סַנְקְלִיטִים (יועצים), וְלֹא הָיָה עוֹשֶׂה דָּבָר חוּץ מִדַּעְתָּן (בלי הסכמתם).

רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר: בְּמַעֲשֵׂה כָּל יוֹם וָיוֹם נִמְלַךְ (התייעץ). מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ סַנְקַתַּדְרוֹן (שר יועץ היושב לצדו), וְלֹא הָיָה עוֹשֶׂה דָּבָר חוּץ מִדַּעְתּוֹ.

רַבִּי אַמֵּי אָמַר: בְּלִבּוֹ נִמְלַךְ (התייעץ). מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁבָּנָה פָּלָטִין (ארמון) עַל יְדֵי אַרְדְּכָל (בנאי), רָאָה אוֹתָהּ וְלֹא עָרְבָה לוֹ, עַל מִי יֵשׁ לוֹ לְהִתְרַעֵם? לֹא (האם לא) עַל אַרְדְּכָל (הבנאי)? אֶתְמְהָא (בתמיהה). הֱוֵי (על זה נאמר): וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ (בראשית ו, ו).

אָמַר רַב אַסֵּי: מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁעָשָׂה לוֹ סְחוֹרָה עַל יְדֵי סַרְסוּר (מתווך) וְהִפְסִיד, עַל מִי יֵשׁ לוֹ לְהִתְרַעֵם? לֹא (האם לא) עַל הַסַּרְסוּר (המתווך)? אֶתְמְהָא (בתמיהה). הֱוֵי (על זה נאמר): וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ (שם).

דאמר רבי ברכיה בשעה שבא הקדוש…

אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה: בְּשָׁעָה שֶׁבָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְרֹאת אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן, רָאָה צַדִּיקִים וּרְשָׁעִים יוֹצְאִים מִמֶּנּוּ. אָמַר (הקדוש ברוך הוא): אִם אֲנִי בּוֹרֵא אוֹתוֹ – רְשָׁעִים יוֹצְאִים מִמֶּנּוּ, וְאִם לֹא אֶבְרָא אוֹתוֹ – הֵיאַךְ (איך) צַדִּיקִים יוֹצְאִים מִמֶּנּוּ?

מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? הִפְלִיג (הרחיק) דַּרְכָּן שֶׁל רְשָׁעִים מִכְּנֶגֶד פָּנָיו וְשִׁתֵּף בּוֹ (בבריאת האדם) מִדַּת רַחֲמִים וּבְרָאוֹ, הָדָא הוּא דִּכְתִיב (זהו שכתוב): כִּי יוֹדֵעַ ה' דֶּרֶךְ צַדִּיקִים וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תֹּאבֵד (תהלים א, ו) – אִבְּדָהּ (את דרך הרשעים) מִכְּנֶגֶד פָּנָיו וְשִׁתֵּף בּוֹ (בבריאת האדם) מִדַּת רַחֲמִים וּבְרָאוֹ.

רַבִּי חֲנִינָא לֹא אָמַר כֵּן, אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁבָּא (הקדוש ברוך הוא) לִבְרֹאת אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן, נִמְלַךְ (התייעץ) בְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וְאָמַר לָהֶן: נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ.

אָמְרוּ לוֹ (מלאכי השרת): אָדָם זֶה מַה טִּיבוֹ? אָמַר לָהֶן (הקדוש ברוך הוא): צַדִּיקִים עוֹמְדִים (עתידים לצאת) מִמֶּנּוּ, הָדָא הוּא דִּכְתִיב (זהו שכתוב): כִּי יוֹדֵעַ ה' דֶּרֶךְ צַדִּיקִים (שם) – כִּי הוֹדִיעַ ה' דֶּרֶךְ הַצַּדִּיקִים לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תֹּאבֵד (שם) – אִבְּדָהּ מֵהֶם (העלים אותה ממלאכי השרת), גִּלָּה לָהֶם שֶׁהַצַּדִּיקִים עוֹמְדִים (עתידים לצאת) מִמֶּנּוּ וְלֹא גִּלָּה לָהֶם שֶׁהָרְשָׁעִים עוֹמְדִים (עתידים לצאת) הֵימֶנּוּ (ממנו), שֶׁאִלּוּ גִּלָּה לָהֶם שֶׁהָרְשָׁעִים עוֹמְדִים (עתידים לצאת) הֵימֶנּוּ (ממנו), לֹא הָיְתָה מִדַּת הַדִּין נוֹתֶנֶת (מניחה) שֶׁיִּבָּרֵא.

האמר רבי סימון בשעה שבא הקדוש…

אָמַר רַבִּי סִימוֹן: בְּשָׁעָה שֶׁבָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְרֹאת אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן, נַעֲשׂוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת כִּתִּים כִּתִּים (קבוצות קבוצות) וַחֲבוּרוֹת חֲבוּרוֹת, מֵהֶם אוֹמְרִים: אַל יִבָּרֵא, וּמֵהֶם אוֹמְרִים: יִבָּרֵא, הָדָא הוּא דִּכְתִיב (זהו שכתוב): חֶסֶד וֶאֱמֶת נִפְגָּשׁוּ צֶדֶק וְשָׁלוֹם נָשָׁקוּ (תהלים פה, יא) –

חֶסֶד אוֹמֵר: יִבָּרֵא, שֶׁהוּא גּוֹמֵל חֲסָדִים.

וֶאֱמֶת אוֹמֵר: אַל יִבָּרֵא, שֶׁכֻּלּוֹ שְׁקָרִים.

צֶדֶק אוֹמֵר: יִבָּרֵא, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה צְדָקוֹת.

שָׁלוֹם אוֹמֵר: אַל יִבָּרֵא, דְּכוּלֵיהּ קְטָטָה (שכולו מריבה).

מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? נָטַל אֱמֶת וְהִשְׁלִיכוֹ לָאָרֶץ, הָדָא הוּא דִּכְתִיב (זהו שכתוב): וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה (דניאל ח, יב).

אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, מָה (מדוע) אַתָּה מְבַזֶּה תַּכְסִיס אַלְטִיכְסְיָה שֶׁלָּךְ (את החותם שלך, שחותמו של הקדוש ברוך הוא אמת)? תַּעֲלֶה אֱמֶת מִן הָאָרֶץ, הָדָא הוּא דִּכְתִיב (זהו שכתוב): אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח (תהלים פה, יב).

רַבָּנָן אָמְרֵי לָהּ (חכמים אומרים זאת) בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא בַּר אִידֵי, וְרַבִּי פִּינְחָס וְרַבִּי חֶלְקִיָּה בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן אָמַר: מְאֹד הוּא אָדָם (אותיות 'מאד' הן אותיות 'אדם'), הָדָא הוּא דִּכְתִיב (זהו שכתוב): וַיַּרְא אֱ־לֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד (בראשית א, לא) – וְהִנֵּה טוֹב אָדָם.

רַב הוּנָא רַבָּהּ שֶׁל צִפּוֹרִין (רבה של העיר ציפורי) אָמַר: עַד (בעוד) שֶׁמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מִדַּיְּנִין (מתווכחים) אֵלּוּ עִם אֵלּוּ וּמִתְעַסְּקִין אֵלּוּ עִם אֵלּוּ, בְּרָאוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמַר לָהֶן (הקדוש ברוך הוא): מָה אַתֶּם מִדַּיְּנִין (מתווכחים)? כְּבָר נַעֲשָׂה אָדָם (כך נדרש 'נעשה אדם', בלשון עבר).

ורב הונא בשם רבי איבו אמר…

רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אַיְבוּ אָמַר: בְּדַעַת (ביישוב הדעת) בְּרָאוֹ (את האדם), שֶׁבָּרָא צָרְכֵי מְזוֹנוֹתָיו וְאַחַר כָּךְ בְּרָאוֹ.

אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹן הָעוֹלָם, מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ (תהלים ח, ה), הָדָא עַקְתָא לְהָן מִבָּרְיָא (הצרה הזאת למה היא נבראת)?

אֲמַר לְהוֹן (אמר להם הקדוש ברוך הוא): אִם כֵּן (אם לא ייברא האדם), צֹנֶה וַאֲלָפִים כֻּלָּם וְגַם בַּהֲמוֹת שָׂדָי (שם, ח) – לָמָּה נִבְרְאוּ? צִפּוֹר שָׁמַיִם וּדְגֵי הַיָּם (שם, ט) – לָמָּה נִבְרְאוּ?

מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ מִגְדָּל מָלֵא כָּל טוּב וְאֵין לוֹ אוֹרְחִים, מָה הֲנָאָה יֵשׁ לַמֶּלֶךְ שֶׁמִּלְּאוֹ?

אָמְרוּ לְפָנָיו (מלאכי השרת): רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, ה' אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ (שם, י), עֲבֵיד מַה דְּהָנֵי לָךְ (עשה מה שטוב בעיניך).

זרבי יהושע דסכנין בשם רבי שמואל…

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל אָמַר: בְּנַפְשׁוֹתָן שֶׁל צַדִּיקִים נִמְלַךְ (התייעץ), הָדָא הוּא דִּכְתִיב (זהו שכתוב): הֵמָּה הַיּוֹצְרִים וְיֹשְׁבֵי נְטָעִים וּגְדֵרָה עִם הַמֶּלֶךְ בִּמְלַאכְתּוֹ יָשְׁבוּ שָׁם (דברי הימים א ד, כג) –

הֵמָּה הַיּוֹצְרִים – עַל שֵׁם (שנאמר): וַיִּיצֶר ה' אֱ־לֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה (בראשית ב, ז).

יֹשְׁבֵי נְטָעִים – עַל שֵׁם (שנאמר): וַיִּטַּע ה' אֱ־לֹהִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם (בראשית ב, ח).

וּגְדֵרָה – עַל שֵׁם (שנאמר): אֲשֶׁר שַׂמְתִּי חוֹל גְּבוּל לַיָּם (ירמיה ה, כב).

עִם הַמֶּלֶךְ בִּמְלַאכְתּוֹ יָשְׁבוּ (דברי הימים א ד, כג) – עִם הַמֶּלֶךְ מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָשְׁבוּ נְפָשׁוֹת שֶׁל צַדִּיקִים, שֶׁבָּהֶן נִמְלַךְ (התייעץ) הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבָרָא אֶת הָעוֹלָם.

חרבי שמואל בר נחמן בשם רבי…

רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹנָתָן אָמַר: בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מֹשֶׁה כּוֹתֵב אֶת הַתּוֹרָה, הָיָה כּוֹתֵב מַעֲשֵׂה כָּל יוֹם וָיוֹם. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לַפָּסוּק הַזֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר אֱ־לֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ, אָמַר (משה) לְפָנָיו: רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, מָה (מדוע) אַתָּה נוֹתֵן פִּתְחוֹן פֶּה לַמִּינִים (לכופרים, לומר ששתי רשויות הן)? אֶתְמְהָא (בתמיהה).

אָמַר לוֹ (הקדוש ברוך הוא): כְּתֹב, וְהָרוֹצֶה לִטְעוֹת יִטְעֶה.

אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מֹשֶׁה, הָאָדָם הַזֶּה שֶׁבָּרָאתִי, לֹא (האם לא) גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים אֲנִי מַעֲמִיד (מוציא) מִמֶּנּוּ? שֶׁאִם יָבוֹא הַגָּדוֹל לִטֹּל רְשׁוּת מִן הַקָּטָן מִמֶּנּוּ, וְהוּא אוֹמֵר: מָה (מדוע) אֲנִי צָרִיךְ לִטֹּל רְשׁוּת מִן הַקָּטָן מִמֶּנִּי? וְהֵן (הבריות) אוֹמְרִים לוֹ: לְמַד מִבּוֹרְאֶךָ, שֶׁהוּא בָּרָא אֶת הָעֶלְיוֹנִים וְאֶת הַתַּחְתּוֹנִים, כֵּיוָן שֶׁבָּא לִבְרֹאת אֶת הָאָדָם נִמְלַךְ (התייעץ) בְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת.

אָמַר רַבִּי לֵוִי: לֵית הָכָא מַלְכוּ (אין כאן התייעצות), אֶלָּא מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה מְטַיֵּל בְּפֶתַח פָּלָטִין (ארמון) שֶׁלּוֹ, וְרָאָה בְּלוֹרִין (אבן גזית) אַחַת מוּשְׁלֶכֶת. אָמַר (המלך): מַה נַּעֲשֶׂה בָּהּ? מֵהֶן (מעבדיו) אוֹמְרִים: דִּימוּסִיּוֹת (מרחצאות), וּמֵהֶן אוֹמְרִים: פְּרִיבְטָאוֹת (מושבים נאים בחצר המלך). אָמַר הַמֶּלֶךְ: אִינְדַרְטִין (פסל בדמות המלך) אֲנִי עוֹשֶׂה אוֹתָהּ, מִי מְעַכֵּב?

טשאלו המינים את רבי שמלאי כמה…

שָׁאֲלוּ הַמִּינִים (הכופרים) אֶת רַבִּי שִׂמְלָאי: כַּמָּה אֱלֹהוֹת בָּרְאוּ אֶת הָעוֹלָם?

אָמַר לָהֶם (רבי שמלאי): אֲנִי וְאַתֶּם נִשְׁאַל לְיָמִים הָרִאשׁוֹנִים (את ימי בראשית), הָדָא הוּא דִּכְתִיב (זהו שכתוב): כִּי שְׁאַל נָא לְיָמִים רִאשֹׁנִים [אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ] לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱ־לֹהִים אָדָם (דברים ד, לב) – 'אֲשֶׁר בָּרְאוּ' אֵין כְּתִיב כָּאן (לא כתוב כאן), אֶלָּא אֲשֶׁר בָּרָא (שם).

חָזְרוּ וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ, אָמְרוּ לוֹ (המינים): מָה הוּא דֵּין דִּכְתִיב (מהו זה שכתוב): בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱ־לֹהִים (בראשית א, א)? אָמַר לָהֶם (רבי שמלאי): 'בָּרְאוּ אֱ־לֹהִים' אֵין כְּתִיב כָּאן (לא כתוב כאן), אֶלָּא בָּרָא אֱ־לֹהִים (שם).

אָמַר רַבִּי שִׂמְלָאי: בְּכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא פִּתְחוֹן פֶּה לַמִּינִים (לכופרים), אַתָּה מוֹצֵא תְּשׁוּבָה בְּצִדָּהּ.

חָזְרוּ וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ, אָמְרוּ לוֹ (המינים): מָה הוּא דֵּין דִּכְתִיב (מהו זה שכתוב): נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ? אָמַר לָהֶם (רבי שמלאי): קִרְאוּן מַה דְּבַתְרֵיהּ (קראו מה שכתוב אחריו), 'וַיִּבְרְאוּ אֱ־לֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמֵיהֶם' לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא וַיִּבְרָא אֱ־לֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ (בראשית א, כז).

וְכֵיוָן שֶׁיָּצְאוּ (המינים), אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבִּי, לְאֵלּוּ דָּחִיתָ בְּקָנֶה (בתשובה קלושה), לָנוּ מָה אַתְּ (אתה) מֵשִׁיב?

אָמַר לָהֶם (רבי שמלאי): לְשֶׁעָבַר אָדָם נִבְרָא מִן הָאֲדָמָה, חַוָּה נִבְרֵאת מִן הָאָדָם, מִכָּאן וָאֵילָךְ בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ – לֹא אִישׁ בְּלֹא אִשָּׁה וְלֹא אִשָּׁה בְּלֹא אִישׁ וְלֹא שְׁנֵיהֶם בְּלֹא שְׁכִינָה.

חָזְרוּ וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ, אָמְרוּ לֵיהּ (אמרו לו המינים): מַה דֵּין דִּכְתִיב (מהו זה שכתוב): אֵ־ל אֱ־לֹהִים ה' [אֵ־ל אֱ־לֹהִים ה' הוּא יֹדֵעַ] (יהושע כב, כב)? אָמַר לָהֶם (רבי שמלאי): 'הֵם יוֹדְעִים' אֵין כְּתִיב כָּאן (לא כתוב כאן), אֶלָּא הוּא יֹדֵעַ (שם).

אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: לְאֵלּוּ דָּחִיתָ בְּקָנֶה (בתשובה קלושה), לָנוּ מָה אַתָּה מֵשִׁיב?

אָמַר לָהֶם (רבי שמלאי): שְׁלָשְׁתָּן (שלושת השמות) שֵׁם אֱ־לֹהִים הֵן (שמות של אל אחד הם), כְּאֵינָשׁ דַּאֲמַר (כאדם שאומר): בְּסִילוּגוּס קֵיסָר, אֲגוּסְטוּס קֵיסָר (תארים של מלך אחד).

חָזְרוּ וְשָׁאֲלוּ לוֹ, אָמְרוּ לוֹ (המינים): מָה הוּא דֵּין דִּכְתִיב (מהו זה שכתוב): כִּי אֱ־לֹהִים קְדֹשִׁים הוּא (יהושע כד, יט)? אָמַר לָהֶן (רבי שמלאי): 'קְדֹשִׁים הֵמָּה' אֵין כְּתִיב (לא כתוב), אֶלָּא קְדֹשִׁים הוּא (שם).

יאמר רבי הושעיא בשעה שברא הקדוש…

אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא: בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָדָם הָרִאשׁוֹן, טָעוּ (בו) מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וּבִקְּשׁוּ לוֹמַר לְפָנָיו (לפני האדם) קָדוֹשׁ.

מָשָׁל לְמֶלֶךְ וְאִפַּרְכוֹס (ושר חשוב) שֶׁהָיוּ בְּקָרוּכִין (במרכבה), וְהָיוּ בְּנֵי הַמְּדִינָה (העיר) מְבַקְּשִׁין לוֹמַר לַמֶּלֶךְ דּוֹמִינוֹ (דברי שבח וברכה), וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין אֵיזֶהוּ. מֶה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ? דְּחָפוֹ (את האפרכוס) וְהוֹצִיאוֹ חוּץ לַקָּרוּכִין (למרכבה), וְיָדְעוּ הַכֹּל שֶׁהוּא אִפַּרְכוֹס (שר).

כָּךְ בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן, טָעוּ בּוֹ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וּבִקְּשׁוּ לוֹמַר לְפָנָיו (לפני האדם) קָדוֹשׁ. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? הִפִּיל עָלָיו תַּרְדֵּמָה וְיָדְעוּ הַכֹּל שֶׁהוּא אָדָם, הָדָא הוּא דִּכְתִיב (זהו שכתוב): חִדְלוּ לָכֶם מִן הָאָדָם אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ כִּי בַמֶּה נֶחְשָׁב הוּא (ישעיה ב, כב).

יאזכר ונקבה בראם זה אחד מן…

זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם – זֶה אֶחָד מִן הַדְּבָרִים שֶׁשִּׁנּוּ לְתַלְמַי הַמֶּלֶךְ (כשתרגמו לו את התורה): זָכָר וּנְקוּבָיו בְּרָאָם.

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר נְחֶמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא בַּר יִצְחָק, וְרַבָּנָן (וחכמים) בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר אָמְרֵי (אמרו): בָּרָא בּוֹ (באדם) אַרְבַּע בְּרִיּוֹת (תכונות) מִלְּמַעְלָה (משל העליונים), וְאַרְבַּע מִלְּמַטָּן (משל התחתונים):

אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה כִּבְהֵמָה, פָּרֶה וְרָבֶה כִּבְהֵמָה, וּמַטִּיל גְּלָלִים כִּבְהֵמָה, וּמֵת כִּבְהֵמָה.

מִלְּמַעְלָה: עוֹמֵד (זקוף) כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, מְדַבֵּר כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, יֵשׁ בּוֹ דַּעַת כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, וְרוֹאֶה כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת.

וּבְהֵמָה אֵינָהּ רוֹאָה? אֶתְמְהָא (בתמיהה). אֶלָּא זֶה (האדם) מְצַדֵּד (רואה לצדדיו בלי להפנות את ראשו).

רַבִּי תִּפְדָאי בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא (אמר): הָעֶלְיוֹנִים (המלאכים) נִבְרְאוּ בְּצֶלֶם וּבִדְמוּת וְאֵינָן פָּרִין וְרָבִין, וְהַתַּחְתּוֹנִים (בעלי החיים) פָּרִים וְרָבִים וְלֹא נִבְרְאוּ בְּצֶלֶם וּבִדְמוּת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הֲרֵינִי בּוֹרֵא אוֹתוֹ (את האדם) בְּצֶלֶם וּבִדְמוּת מִן הָעֶלְיוֹנִים, פָּרֶה וְרָבֶה מִן הַתַּחְתּוֹנִים.

רַבִּי תִּפְדָאי בְּשֵׁם רַב אַחָא אָמַר: אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אִם בּוֹרֵא אֲנִי אוֹתוֹ (את האדם) מִן הָעֶלְיוֹנִים – הוּא חַי וְאֵינוֹ מֵת, מִן הַתַּחְתּוֹנִים – הוּא מֵת וְאֵינוֹ חַי, אֶלָּא הֲרֵי אֲנִי בּוֹרֵא אוֹתוֹ מִן הָעֶלְיוֹנִים וּמִן הַתַּחְתּוֹנִים, אִם יֶחְטָא יָמוּת, וְאִם לֹא יֶחְטָא יִחְיֶה.

יבוירדו בדגת הים אמר רבי חנינא…

וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם – אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: אִם זָכָה (האדם) – יִרְדּוּ (ישלטו), וְאִם לָאו (ואם לא זכה) – יֵרְדוּ (יהיו ירודים).

אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב דִּכְפַר חָנִין: אֶת שֶׁהוּא בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ – יִרְדּוּ (ישלטו), אֶת שֶׁאֵינוֹ בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ – יֵרְדוּ (יהיו ירודים).

רַבִּי יַעֲקֹב דְּמִן כְּפַר חָנָן אָמַר: יָבוֹא צַלְמֵנוּ וּדְמוּתֵנוּ (האדם) וְיִרְדֶּה (וישלוט) לְשֶׁאֵינוֹ דּוֹמֶה לְצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ (בבעלי החיים).

וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱ־לֹהִים – תַּמָּן תָּנֵינָא (שם שנינו, במסכת כתובות): בְּתוּלָה נִשֵּׂאת לְיוֹם רְבִיעִי וְאַלְמָנָה לְיוֹם חֲמִישִׁי. לָמָּה? שֶׁכָּתוּב בָּהֶן (בימים אלה) בְּרָכָה. וַהֲלוֹא אֵין כְּתִיב (כתוב) בְּרָכָה אֶלָּא בַּחֲמִישִׁי וּבַשִּׁשִּׁי? בַּר קַפָּרָא אָמַר: רְבִיעִי אוֹר לַחֲמִישִׁי (הנישאת ברביעי נבעלת בליל חמישי), וַחֲמִישִׁי אוֹר לַשִּׁשִּׁי (והנישאת בחמישי נבעלת בליל שישי).

רַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן זִמְרָה (אמר): וְכִבְשֻׁהָ – 'וְכִבְשָׁהּ' כְּתִיב (כתוב, בלשון יחיד), הָאִישׁ מְצֻוֶּה עַל פְּרִיָּה וּרְבִיָּה אֲבָל לֹא הָאִשָּׁה.

רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: אֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה, עַל שְׁנֵיהֶם הוּא (הכתוב) אוֹמֵר: וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱ־לֹהִים [וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱ־לֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ].

וְכִבְשֻׁהָ – 'וְכִבְשָׁהּ' כְּתִיב (כתוב, בלשון יחיד), הָאִישׁ כּוֹבֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ (מונע אותה) שֶׁלֹא תֵצֵא לַשּׁוּק, שֶׁכָּל אִשָּׁה שֶׁיּוֹצְאָה לַשּׁוּק סוֹפָהּ לְהִכָּשֵׁל. מְנָא לָן (מניין לנו)? מִן דִּינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתֵּצֵא דִינָה (בראשית לד, א), וּלְבַסּוֹף נִכְשְׁלָה, הָדָא הוּא דִּכְתִיב (זהו שכתוב): וַיַּרְא אֹתָהּ שְׁכֶם [בֶּן חֲמוֹר הַחִוִּי נְשִׂיא הָאָרֶץ וַיִּקַּח אֹתָהּ וַיִּשְׁכַּב אֹתָהּ וַיְעַנֶּהָ] (שם, ב).

רַבִּי יִרְמְיָה וְרַבִּי אַבָּהוּ וְרַבִּי יִצְחָק בַּר מַרְיוֹן בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא (אמרו): הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹחָנָן (בן ברוקה).

יגאמר רבי אבהו נטל הקדוש ברוך…

אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ: נָטַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה וּבֵרְכָן (את אדם וחוה).

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי סִימוֹן: מִיכָאֵל וְגַבְרִיאֵל הֵם הָיוּ שׁוֹשְׁבִינִין שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן.

אָמַר רַבִּי שִׂמְלָאי: מָצִינוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבָרֵךְ חֲתָנִים, וּמְקַשֵּׁט כַּלּוֹת, וּמְבַקֵּר חוֹלִים, וְקוֹבֵר מֵתִים.

מְבָרֵךְ חֲתָנִים מִנַּיִן? (שנאמר): וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱ־לֹהִים.

וּמְקַשֵּׁט כַּלּוֹת מִנַּיִן? (שנאמר): וַיִּבֶן ה' אֱ־לֹהִים אֶת הַצֵּלָע (ונדרש: קישט את חוה ככלה) (בראשית ב, כב).

מְבַקֵּר חוֹלִים מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא (אל אברהם, שהיה חולה לאחר מילתו) (בראשית יח, א).

קוֹבֵר מֵתִים מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי (הקדוש ברוך הוא קבר את משה) (דברים לד, ו).

אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹנָתָן: אַף מַרְאֶה פָּנִים לְאָבֵל (מתגלה אליו לנחמו), הָדָא הוּא דִּכְתִיב (זהו שכתוב): וַיֵּרָא אֱ־לֹהִים אֶל יַעֲקֹב עוֹד [בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ] (בראשית לה, ט). מַה בְּרָכָה בֵּרְכוֹ? רַבִּי יוֹנָתָן אָמַר: בִּרְכַּת אֲבֵלִים.